מאוחר מידי

על שפת החוף שוכבת אבן אהבה..
כן, על שפת החוף.
רק מי ירים אותה?

הגאות באה ושטפה אותה,
את האבן החמימה.

שוכבת שם כעת אבן של שלווה.
על שפת החוף,
מי ירים אותה?

בן אדם עוטה לבן בא והרימה,
בן האדם הזה הלך…
הלך ולא שב.

שכובה לה עוד אבן.
אך הפעם היא קרירה.
שכובה לה אבן של קנאה.

מי ירים אותה?
מי יתגבר על פחדיו?
מי זה שירגיש זאת עד שלד עצמותיו?

בן אדם עוטה שחור התקרב,
הרים אותה והסתלק.

על שפת החוף, לצערי…
כבר לא שכוב דבר.
על שפת החוף, לשמחתי…
יותר מידי מאוחר.

מאוחר מידי להתחיל את הכל מההתחלה.
לחפש סתם כך,
בלי שום מטרה…
עוד אבן חדשה…