לתת

ויתרתי על שנתי וויתרתי על התרופה
ויתרתי על יום תקין וויתרתי על השמחה
נשארתי עם ראש חצי עובד והרבה דאגה
מתי מתחילה הנפש ואיפה גבולה.
האם היא כלואה במוח? או הלב הוא המקור לבעיה?
מה שאנחנו רוצים לא תמיד נמצא.
אבל מה שאנחנו צריכים כשיבוא הוא ילווה בתקיעת שופרים וקריאות שהחומה נפלה.
מנסה לייצר אותה מהאישה הקיימת לאישה שבמחשבה ובמשוואה של חיסור מזה תשאר האכזבה.
הראש יתן עוד רסיס של השראה ומשם הוא יהרס והתמונה לא תיהיה יותר שלמה.
נחזור משם ללא ברור, למחשבה לפני שינה ואולי רק שם נמצא את התשובה אבל נגיע לחלום והיא תעלם באפילה.