לפלויד שלי

לפלויד שלי
הייתה
כורסא גדולה וישנה
שבה ישב בזמן ששתה את תה אחר הצהריים שלו
וכשהאדים טוו את דרכם לתקרה
הוא חייך אליי בשקט
לפלויד שלי
הייתה
מחט יהלום
שאותה השאיל בדחיפות
כדיי לתפור מחשבה למחשבה
בלילות חסרי מנוחה
בהן אפילו השמיים היו עצובים
היה הוא יושב לאור נר יחיד
משחיל בריכוז מחשבה ומחשבה
ורגש לרגש
פלויד שלי
אמר לי
"לכל הוריקן יש סוף"
ולמרות זאת
פלויד שלי טווה את דרכו
עם האדים
והשאיר מאחוריו
מחט יהלום
ומלא מחשבות
נפרדות
וכורסא ישנה
אני רוצה את פלויד שלי