לעזוב
תעזבו אותי בשקט,
תנו לי רק ללכת,
תנו לי לעזוב,
תנו לי לחשוב,
על סיבה להישאר,
אני לא רוצה אתכם יותר,
ואתם אותי מגנים,
שוברים אותי מבפנים,
תעזבו אותי בשקט,
תנו לעזוב, תנו ללכת,
כי אני כמעט שבור,
זה שוב אותו סיפור,
של עוד ילד מטומטם,
שלאט ובכאב נעלם,
שחשב שהוא לא שונה,
שלעולם לא יהנה.
האמון שלי נשבר,
אני לבד, אני זר,
לא אחזור לאותו מקום,
הזיכרון הוא כבר חלום.
תעזבו אותי בשקט,
תנו לעזוב, תנו ללכת,
המכות והקללות,
הן הורסות, הן הורגות.
רק תנו לי לעזוב,
לא רוצה יותר לחשוב.
תגובות (4)
אתה והכישרון שלך… זה כל כך לא הוגן. השיר הזה די הכאיב לי, כלומר הוא נראה כמו משהו אחר, משהו אישי יותר שקשור למשהו.
ו… מזל טוב! אתה במחברים מובילים, וזה השיר ה-400 שלך! יאי!
אני שמחה שהובלתי אותך לאורך חצי מהדרך, נקווה שנמשיך.
גם לי השיר הזה דיי הכאיב…
אני זוכרת את השיר המאתיים שלך…
בכל מקרה, אני מסכימה עם ריקי ושלי… ממש הרגשתי את הצביטה בלב בשורה של "ואתם אותי מגנים, שוברים אותי מבפנים."
תזכור שהכתף שלי תמיד פנויה לבכי, חפירות, או סתם סיפורים על החבר שלך ^^
השיר מאוד מרגש
אתה מעביר את הרגשות שלך בצורה מדהימה