למלא את החסר
נוגעים בשברים, מדממים, מושיטים ונחבלים, מושלמים
חבלים נקשרים ומתהדקים, קשה לנשום אנחנו משתנקים
מבטיחים לעצמנו חוף מבטחים, מתבדחים ומתבדים
מתפתלים בדרכינו המגושמת לליטוף אותן פנים
מחבקים עבר, את מה שנשאר, את הזיכרון האחרון
מרצינים ומרכינים ראש, בראותו של ראשון
דחיפות מוזרות מגיעות מבפנים וכולנו נרטבים
כולנו מזילים זיכרונות, אהבות ופרידות מלוחות, מצדי הפנים
קשה לנו לקבל את החסר
קשה לנו לדעת לוותר
נעלמים ונקרעים, נגזרות ונגזרים מהחיים, כולנו שווים.
מחסירים וחסרים לעצמנו, כולנו מתכהים ומתכלים.
תגובות (2)
אתה כותב ממש יפע ומעניין..
תודה :)