למה

למה\ החולמנית

בחדר חשוך,
מתחת למיטה,
סיפרו לי סיפור,
על מפלצת אומללה.
בכיתי ובכיתי,
הכל כמעט עבר,
"אין מפלצות"
קולה של אימא אמר.

בביתי שלי,
מתחת לשמיכה,
שמעתי אגדה,
על מפלצת אומללה,
אסרה נסיכה.
שאלתי ושאלתי,
הכל כמעט עבר,
"היא ניצלה"
קולה של אימא אמר.

עכשיו אני אחרת,
שואלת בתמימות.
בוכה כמעט בשקט,
יודעת מה קרה,
אימא למה שיקרת?
היו כאן מפלצות.

כאן בירוקת,
עם הטבע שעוטף.
מכונות השמדה,
השפלה בכאב.
משפחות זועקות,
"הצילנו"
ואני צועדת משם.

בשדה קפוא,
מתחת לכיפה,
התעוררתי להכל,
שואלת בדממה,
למה שיקרת?
היו כאן מפלצות,
ודבר, עוד, לא, עבר.