למה צמים – בתשעה באב?

לָמָּה צָמִים – בְּתִשְׁעָה בְּאָב?
וּמַהִי הַתַּכְלִית – שֶׁל יְצִירַת רָעָב?
.
הַצּוֹם נוֹעַד – לִיצֹר בָּנוּ חִסָּרוֹן,
בְּאֹפֶן חֲוָיָתִי – וְלֹא רַק כְּזִכָּרוֹן.
שֶׁאָסוּר לָנוּ לְוַתֵּר – עַל הָאַרְמוֹן,
תְּמוּרַת תַּאֲוָה רִגְעִית – שֶׁל אֲפַרְסֵמוֹן.
.
אוֹמְנָם – חָזַרְנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
אַךְ אֲנַחְנוּ – בְּגָלוּת יִשְׁמָעֵאל.
אָנוּ עֲדַיִן – צְרִיכִים לְהִגָּאֵל,
וּמַעֲשֵׂינוּ יַכְרִיעוּ – מָתַי יָבוֹא הַגּוֹאֵל.
.
אָסוּר לָנוּ לְהִתְפַּשֵּׁר – עַל כֹּל דָּבָר עִם סוֹף,
כִּי תַּכְלִיתֵנוּ – הִיא לְהַגִּיעַ אֶל הָאֵינְסוֹף.
וְכֹּל דָּבָר – שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם וְהוּא יַחֲלֹף,
הוּא לֹא אֲמִתִּי וְקַיָּם – וְלָכֵן בְּלוֹף.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי אָנוּ מִתְאַבְּלִים – עַל הַחֻרְבָּן,
כְּדֵי שֶׁנָּבִין אֶת הַפִסְפוּס – וְאֶת גֹּדֶל הָקֻרְבַּן?
כִּי רַק כְּשֶׁיֵּשׁ אֻמְדָּן – לְגֹדֶל הַאוֹבְדָן,
הָאָדָם מַפְסִיק לִהְיוֹת – פְּרַקְדָּן,
וּבְתִקּוּן עוֹלָמוֹ – הוֹפֵךְ לִהְיוֹת שַׁקְדָן?