למה אני אוהבת עטלפים

כשהייתי קטנה היה לי חלום,
ראיתי מופע קסמים.
הקוסם, ברנש מסתורי ואפל,
חיפש בקהל מתנדבים.
מן הסתם שנבחרתי,
עליתי על הבמה,
הקוסם ביד החזיק,
מפה אדומה-
הוא עטף אותי חזק,
מלמל כמה מילים,
וכשפתח את הגולם,
עפו מלא עטלפים!
ואני אחת מהם,
לא חששתי מגבהים,
הבטתי בירח,
גבוהה מעל לעננים..
ועופפתי בשמחה,
בלי בעיות של בני אדם,
הרגשתי טוב, כה חופשיה,
וגם אם זה די מטומטם:
ברחתי מהכל,
חזרתי לביתי,
נעמדתי על החלון,
והבטתי בעצמי.
ילדה ישנה,
וידעתי מה חולמת,
בשוויון נפש אמרתי שלום,
ובו בזמן ראיתי אותי עוזבת.
ועופפתי הרחק משם,
ואחר כך גם התעוררתי,
הבטתי בנוף מחלוני,
ואז פתאום שמעתי:
ציוץ קטן בא מהחורש,
צווחת עטלפי פירות,
וחלק קטן בתוכי,
הרגיש מדהים, ורצה עוד..