לכתוב בעצבים

לכתוב בעצבים,
לכתוב כי אני חסרת חיים,
לכתוב כי גם ככה אף אחד לא יבין..

להחזיק עט אדום,לסמן לבבות מתים,
להחליף את העט,כי הוא מסנוור לי את החיים,
מחזיר אותי,לאותה תקופה לפני חמש שנים.

לסמן איקסים,זה כבר הרגל חיים,
לסרב לאנשים,לבכות כשצריכים,
להתחייב לזה,גם שלא רוצים..

להבין שהעט כמעט נגמר,
שיהיה עוד אחד,כבר לא אותו דבר.
לקבל החלטות,להחליט בחירות לא נכונות.

לשמוע שיר ולכתוב שיר,
שתי דברים שונים,ומרגעים,
לראות צבעי מים נשפחים,
שהופכים תוך שניה,למשהו מדהים,
מתחילה לאלתר חרוזים,
כי יש לי אחלה חיים,
כשאני בעצבים..