לך תמצא

כמה שנים אבדו לי
עד גילי
בנדודי
החל מנעורי למצוא לי את עצמי.
פנים רבות ניסיתי בחיי,
עם מסכות, אשר הסתירו את פני
ואיפורים, שנמשחו על לחיי.
הקמתי בכל פעם
מישהו חדש,
הלבשתי לו בגדים
של פגר מאושש,
הצהרתי לאוזניו
שלום, מה נשתנה
עכשיו אני בדרך הנכונה
והוא ענה בכוונה הכי כנה,
שזה עתה הושב מעפרי,
ולאחר שהתנחם מצערי
הוא מזומן לשוב לצעוד עמי,
להתארג עם עולמי.
"בוא תיכנס, תחוש את דופק האני,
תפתח ערוץ יזרום נהר.
אם תחדש את המינוי
לא תצטרך בצד להתבושש
ולנחש, תמיד בודד איך העולם בנוי,
דקה אחת של הפיכה ושוב אתה אתך.
אבל יצא, שהאני תמיד מצא מה שאיני,
וכמו שהם אומרים, הכל דברים דברים,
שרק בסיפורים הם נפתרים.
וכך עם העבר המבולבל
והזנב המקופל
זחלתי לפתחו של עוד אחד,
שמתהדר שהוא רק הוא,
אשר נועד
להעצים כל מי שמסתדר רק עם עצים.
אשרי האיש, שכמו חומה בצורה
יכול לגאול מכל צרה.
פשוט לבוא ולהתחיל להעפיל,
הוא אחריך יאסוף את מה שבמקרה תפיל
וכשתגיע לתקרה עצור ודפוק ראשך בקיר
ושמה במקום הכי כואב
תמצא את עצמך,
אוי עוד סיפור של הצלחה.