ליקוט שברי אהבה

אז תסלח לי, בבקשה, אהוב יקר
תנסה לבוא לקראתי
אני אישה-ילדה ששכחה איך לחלום
ומעולם לא למדה איך לאהוב
או איך להיות נאהבת
תפישתי את המושג "אהבה"
היא צרה להכאיב
ילדותית
מעוותת
חסרת צבע
כתפיסתו של אדם מצורע
שהוקע מהכל ומלב כולם
הבושה היא חברתו הטובה ביותר
והבדידות היא המנה המוגשת לו
בבוקר בצהריים ובערב
הוא אוכל אותה בתיאבון
הוא לא מבקש שיעבירו לו
את המלחייה
או את הפלפלייה המעופשת
או תוספת
אין לו ברירה נוספת
זוהי הישרדות
הוא מבין זאת היטב
אין דבר המאושש את הלב
מנה אחרת לא תוגש הערב
או מתי שהוא בעתיד הקרוב
מוטב לו לזלול את שממולו
מאשר להניח לבטן לכאוב.