לילות
בלילות הוא שר לה
צלילים של פחד
מרעידים בחשכה .
שר לה .
בלילות הוא שם לה .
במעטפת משי
בדים סגולים גדולים על הלחיים.
שם לה .
בלילות מכאיב לה .
עד כלות הנשימה .
במרץ בלי הפסק .
מכאיב לה .
והיא רק רוצה לברוח .
וזעקתה בלילה לא נשמעת.
כך היא לפחות מאמינה .
נרדמת לה בשעות האור .
רק מחכה ללילה הבא .
תגובות (8)
אממ… טוב בפעם הראשונה שקראתי את זה חשבתי על שאולי האישה המתוארת בשיר מוכה; "בלילות הוא שם לה . במעטפת משי, בדים סגולים גדולים על הלחיים. שם לה ." –
זה יכול להתפרש כחבורות שהוא יוצר על פניה כשהוא מכה אותה או:
"בלילות הוא שר לה, צלילים של פחד." – גם יכול להצביע על זה…
אבל אני מניחה שכל אחד יכול לראות בקטע משהו אחר, אולי אהבה נכזבת שכל כך מכאיבה לה, או אובדן כלשהו שהיא חוותה…
״בלילות מכאיב לה .
עד כלות הנשימה .
במרץ בלי הפסק .
מכאיב לה . ״
חחחחחחחח נעמי!!!
הלכת רחוק!!
כתוב כאן שהוא במפורש מכה אותה
חחחחח יואווו איזה קרועהההה!!
חחחח מה את רוצה??
אולי אנחנו סתם מעלילות עליו וזה בעצם מישהו שהיא איבדה שהיא לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, בכך כביכול הוא מכאיב לה בלי הפסקה…
לא יודעת, זאת גם אפשרות, לא?…
קיצר
הפכנו לרש״י ורמב״ם עם כל הפירושים האלה XD
חחחח…. אני אוהבת את הפירושים דווקא , ולא חשבתי על אישה מוכה שכתבתי :)
מעניין אותי לדעת… על מה חשבת כשכתבת את השיר?
זה מדבר על חרדה , הוא לא באמת עושה לה כלום , האהוב שלה , והבדים הגדולים הסגולים זה האהבה שלה אליו , קוצפת בלחיים , שהוא עוזב אותה , אז הכאב מכה בה , בלי הפסק , רק מחכה שיחזור .
אה אה! אז זה כן איכשהו קשור לפירוש שלי!
שהוא מסב לה כאב בזה שהוא לא נמצא לידה :)
מחכה לשיר הבא שלך! =)