לילות של ירח מלא
את חושדת בי
כל הזמן אני מסתיר סודות
אלפי סודות מסודרים בערימות
סודות זאביים שאני לא מגלה
סודות על לילות של ירח מלא
את מפחדת ממני
יום אחד אולי אנשך אותך
אנעץ את השיניים בבשרך הרך
אסתער עלייך כמו זאב על טלה
כמו זאב בלילות של ירח מלא
את אוהבת אותי
בימים המוארים אני מאוד נחמד
משתדל בכל־הכוח לא לרצוח אף־אחד
את יודעת שאני קצת חולה
במחלה של לילות של ירח מלא
אני מצטער, אהובתי, לא רציתי לפצוע
רק רציתי ללעוס אותך קצת
אני מצטער, אהובתי, לא התכוונתי לפגוע
נשיכות פה ושם, למי כבר אכפת
אין מה לפחד
לפעמים זה קורה
אני הופך לזאב כשהירח מלא.
תגובות (4)
וואו איזה שיר.
אפל וקודר.
אני רואה את ניק קייב שר את זה במבטו העצוב, עם פסנתר בודד…
מקסים.
תודה רבה רבה! תמיד משמח אותי לקבל פידבק.
ניסיתי שזה יהיה גם אפל ואכזרי אבל מצד שני גם קצת מצחיק (לפחות מצד איש הזאב). מקווה שהלך לי.
שוב תודה!
מאוד אהבתי,
תענוג לעיניים,
תודה.
אהבתי שהזרימה בקריאה החזיקה עד הסוף (אני בטוחה שאפשר לסלוח לשורה בבית האחרון שקצת צלעה) זה בהחלט גרם לקטע להיות ממש טוב. בכללי, אהבתי את כל הקונספט שהשורה האחרונה היא כאילו אותו דבר אבל שונה.
זה ממש חמוד ויפה