לחישתי הכנה
אם אני אספר לך
זו תהיה לחישה כנה
צרודה, מדמעות
עוגה בחושה, שלא נאפתה.
מתוך אגם של אושר,
טיפות של כנות. הן עצובות.
הן מרעידות את בטן האדמה
כשפנים יגלו
כל מה שאין מילים יחשפו.
דג נא, סיפור רטוב-
אחרי שנעשה, לא, אין בתוכי כוח לשוב.
תגובות (7)
זה ממש יפה! לא הבנתי את הדג הנא
ענבל, תודה לך (:
חחח אמממ הקטע עם הדג הנא זה שהוא מת ובכל זאת נא. והוא שוחה בסיפור, הסיפור הוא רטוב. הוא נא כמו הלחישה שלה, משהו שלא עבר עיבוד. והוא אולי מת כנו סושי חחח, שזה אולי רמז על העתיד. דג נא לפני שאוכלים פושטים את עורו. ככה היא חשופה. משהו כזה
ושוב, תודה שקראת (:
יפה…המון מאחורי זה אבל אין בך כוח לשוב לזה.
הדג הנא גרם לי לחשוב על המילה נא שאני אומרת כל הזמן. דגים זה מסריח.
אבל לא הבנתי את המטאפורה הזו.
בכל מקרה יפה..באמת יפה. זה מוזר כי לרוב מה שאת כותבת הוא בכלל לא יפה. המילה יפה תמיד שטוחה מדי לכתיבה שלך.
הסברתי לענבל. תודה לך. ואני מניחה שזה באמת לא הכיעור האופייני
אוי נו באמת, את יודעת שזו ממש לא הכוונה שלי חחחח.
הם לא יפים, הם תמיד הרבה יותר מזה.
הבנתי…זה נחמד, דג נא…רטוב, לפשוט, חשופה. תמצות מילים בלתי יעיל שאני עושה עכשיו…
חחח זה בסדר הבנתי
תודה
מאוד אהבתי את המילים :)
זה במיוחד:
"כשפנים יגלו
כל מה שאין מילים יחשפו."
משפט עמוק ונוגע