לחיות עם הכאב

אני לומדת עם הזמן שחולף
על עצמי כמה שיותר
ושואלת: מדוע
אני בוכה כל השבוע?

הדמעות לא מפסיקות לזלוג
שעות על גבי שעות חולפות, ואין שום היגיון.

אני לומדת לחיות עם הכאב
הזמן ירפא את כל הצער שבתוכי.
אני ממשיכה בדרכי, העיניים אדומות
לא יכולה יותר לבכות והמילים כה בוגדניות.
לצער הרבה פנים
ואני בחוסר אונים.

רוצה לחכות, לראות אם יש סימן להיוושע
בפעמים הבאות, אם אדע להתמודד עם בעיותיי
ייחשפו גם טעויותיי.

אני רוצה לגלות את האמת
שנחבאת לה בתוך הלב
אני רוצה לבלות, אך הדרכים לא פנויות, הן חסומות.
מתמודדת עם גבהים ותהומות
ומול עיניי מתגשמים לאחרים החלומות.

אני לומדת לחיות עם הכאב
והזמן ירפא את כל הצער בתוכי.
אני ממשיכה בדרכי, העיניים אדומות
לא יכולה יותר לבכות והמילים כה בוגדניות
לצער הרבה פנים
ואני בחוסר אונים.

שואלת: מדוע
אני בוכה כל השבוע?

אני לומדת לחיות עם הכאב
הזמן ירפא את כל הצער שבתוכי
אני ממשיכה בדרכי, העיניים אדומות
לא יכולה יותר לבכות והמילים כה בוגדניות.
לצער הרבה פנים
ואני בחוסר אונים.