שתיקותייך

זה יהיה כמו כל יום,
אני אשב ואקשיב לשתיקותייך,
והן ימלאו את כל החדר,
יתבעו נוכחות.
בפנים חתומות בך הביט,
בהבעותייך, בתנועות ידייך,
אמלא את רצונותייך,
רק להשתיק את שתיקתך.
לבי אטום, חסר תקווה,
טיפלת בו היטב, אך עם מעט אהבה,
כדי שלעולם לא ירגיש, או ידע,
כמה גדולה האכזבה.
זה יהיה כמו בכל יום,
אני אשב, את תעמדי,
ושתיקתך תצליף בי,
תעמיד אותי על הטעות שלא עשיתי.
חלונות סגורים יסתירו את המראות,
והקירות האטומים ייכלאו את השתיקות,
כדי שאיש לא יוכל לדעת,
את טיב שתיקתך האמיתי.
לבי אטום, חסר תקווה,
טיפלת בו היטב, אך עם מעט אהבה,
כך שלעולם לא יוכל להרגיש שמחה.
וכשהיית נוגעת, עוטפת את ידייך סביבי בחוזקה,
אני הייתי נשארת שלווה, מחכה,
אין לך איש לצידך מלבדי,
אך עדיין השתמשת בשתיקתך נגדי.
חדרת כל כך עמוק, הפכת את זה כואב,
זה היה כמו בכל יום,
כשהיית מתחילה,
עוד פיסה הייתה נושרת לרצפה…