להציל ולהושיע
בית א.
לְהָרִים אוֹתָם לְמָעְלָה, מִן הַשֶׁפֶל אֶל הָהָר.
אֶת הַנֶפֶשׁ שֶׁשֹוֹחָה לָהּ, וְטוֹבַעַת בְּנָהָר.
שֶׁל הַגוֹעָל וְהַרֶפֶשׁ, נְשָׁמָה אִיבְּדָה דָרְכָּה.
אֶל הַדְּרוֹר וְאֶל הַחוֹפֶשׁ, וְאֶל טוֹהַר הַתְשׁוּקָה.
פזמון.
לְהָצִיל וּלְהוֹשִׁיעַ, לָעַזוֹר וּלְהַדְרִיךְ.
הוּא טָעָה וְגָם הִרְשִׁיעַ, וְלָשׁוּב הוּא כֹּה צָרִיךְ.
הַזְמָן מַתְאִים וְיֵשׁ גָם כֹּחַ, הַרְבֵּה מֶרֶץ וְיוֹזְמָה.
לְיָישֵׁר וְלִסְלוֹל דֶרֶךְ, וּלְקָרֶב כֹּל נְשָׁמָה.
בית ב.
מְעִמְקֵי הַאֵשׁ בִּשְׁאוֹלָה, אֶל מָקוֹם נָעִים וַקָר.
אֶת הַנֶפֶשׁ שֶׁבּוֹכָה לָהּ, שֶׁהַטוֹב שֶׁבָּהּ הוּפְקָר.
בְּמִרְדָף אַחֲרֵי הַכֶּסֶף, אֶת הַיוֹשֵׁר שַׁחַקָה.
נִסְחְפָה בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, לְמָצִיל הִיא מְחָכָּה.
להציל ולהושיע…
תגובות (0)