להפסיק לאהוב,

רציתי שנהיה ביחד,
רציתי שהיה לך טוב,
רציתי שתהיה מאושר,
רציתי להיות איתך.

אבל אתה לא רצית,
הדבר היחידי שעשית זה פגעת בי,
ואפילו שיחקת,
כשקלטתי את זה ברחתי ממך,
כי אני מרגישה שמגיע לי יותר טוב ממך.

את הדברים שעשית לי אני לא אשכח,
אני אלמד את הלקח,
להפסיק לרחם על בן אדם, ולחשוב איך לגרום לו לחייך, ולהפסיק להרגיש, כי בעייני זה חולשה. כשאני נפגעתי לא היה לך אכפת ממני,
אבל לי תמיד היה אכפת ממך,
תמיד דאגתי לך ואפילו פחדתי לפגוע בך.

גרמת לי לשנוא את עצמי,
לעשות דברים שאני מתחרטת עליהם,
גרמת לי אפילו לבכות גם ביום וגם בלילה.

אני זוכרת שכל היום ההייתי בוכה,
לא היה רגע אחד שלא הפסקתי לבכות,
זה לא נתפס אני יודעת.
אבל הרגשתי כל כך פגועה ממך,
וזה פשוט הכניס אותי לדיכאון,
הרגשתי שאני מתמודדת אם הכל לבד.

התמודדתי אם עצמי ברגע שנפשי הייתה שבור וזה היה קשה לי,
למדתי לקח פשוט להפסיק לאהוב,
להפסיק להאמין לכל בן אדם שאומר לך שהוא אוהב אותך,
אני זוכרת שההייתי פוגעת בעצמי כי כאב לי, ורציתי להרגיש כאב פיזי.