להיות לבד

ואי אפשר אפשר לחמוק,
וכמה שהים עמוק.
אין דרך לצוף בין הגלים,
כשהסערה בכלל בפנים..
ובטח שרציתי כן,
וכל זה בכלל לא הוגן..
למה עזבתי את החוף?
ניסיתי הכל לעקוף,
שלא לחיות שם עם כולם,
היחידה כמוני בעולם-
ועכשיו אני טובעת,
טובעת בעצמי.
זה כל כך חשוב לי להיות אני,
שלהשתנות לא אופציה בשבילי.
הם אומרים שזה שיפור:
כמו לבוש וכמו איפור.
אבל מה שווה ליצור אדם אם זה לא עצמך?
להיות אחר ושמח על חשבון האתה?
כי אם תשתנה לא יהיה עוד כמוך,
יהיה סתם אחד מטומטם חסר מח,
אז בעצם זה כמו להתאבד לא?
אני לא אשתנה בשבילו.
טוב אם אני חיה בסרט,
כל עוד אני אני ומאושרת.
אני לא צריכה "חיים" ובני אדם
נמאס לי מיצורים כמותם.
ואם בסוף אני אמות, אשקע,
אשקע בים שלי..