להיות אני

אני רוצה להשתגע בלילות,
לצאת למסיבות ולשתות הכל,
להיות זאת עם המיליון חברים,
החבר המושלם,
שמזיין אותה כל הזמן,
והיא נהנית.

לא חושבת על משמעות החיים,
על מציאת עבודה,
על התבגרות,
על אהבה נכזבת,
היא לא פחדנית,
כשהיא רוצה מישהו,
היא משיגה אותו.

לא פוחדת להגיד איך היא מרגישה,
לא בורחת מצרותיה,
כמו נהג שיכור שרואה באופק ניידת משטרה.

היא חיה את חייה איך שהיא רוצה,
בלי זיוני שכל.
רק כנות, אומץ ואהבה,
אלו העבדים החרוצים שלה.
אין לה דאגות,
היא יודעת שבסוף הכל יסתדר.

מתנשקת עם החבר מול כולם,
והקהל מתבונן בה בתדהמה,
היא חייבת את המיליון חברים,
אפילו אם הם לא אמיתיים,
היא חייבת לדעת שיש לה דברים שמסתדרים בחיים,
היא חייבת לדעת שיש משהו שיספק אותה,
אבל היא לא קיימת,
היא רק פנטזיה פרועה,
של אדם שלא מסתפק במה שיש לו.

הייתי רוצה להיות היא,
שנראית לפעמים הרבה יותר טוב.
ואם הייתי הופכת להיות היא,
הייתי מבינה שלכולנו יש בעיות,
שונות ומשונות,
ואראה את היתרון של להיות אני.
דבר שייתן לי מנוחה,
מהביקורתיות הבלתי פוסקת,
שאותה אני כה מהללת.

אז אולי אני אשאר אני?
זאת שמבלה עם מעט חברים כל פעם,
ללא החבר,
שאוהבת לפעמים להיות לבד,
וגם לישון קצת.
לקחת את הדברים בקצב שלי,
ולנשום עמוק אל מעמקי האדמה,
ולראות את הטוב שבעולם.