להיות או לא לחיות…

מתעורר לעוד בוקר מתוך חלום בלהות
בלעדייך אני חי על פי להיות או לא לחיות
כי מאז שאת הלכת, הכאב הוא זה שנשאר
מקווה לקום בבוקר ולגלות שפתאום הכל נגמר
אבל זאת המשאלה היחידה שלעולם לא תתגשם
ושוב אני קורס מרוב כאב למרות שאני לא אשם
מה בסה"כ רציתי טיפה לאהוב?
את אמרת שאת הולכת ולא נתת לי לשנייה לחשוב
לא מעניין אותי גורל או לא, אני רוצה שתחזרי
לא נותר לי כלום בלעדייך, זה רק אני והראי
ושוב אני כותב בשיר את מה שאני לא יכול לומר לך בפנים
אני לא מבין למה דווקא אני יצאתי הביישן שאת הרגשות מפנים
בשבילי את לא היית סתם עוד אחת
את היית היחידה שמעבירה את הכאב במבט
אבל כנראה שבשבילך זה היה יותר מדי
הכאב שוב מתגבר למרות שהלב אומר "די"
אולי כולם יגידו שככה זה ויתחילו לספר סיפורים
הם לא יודעים שאת הצלחת לקחת את האהבה למקומות אחרים
את היית מיוחדת, האחת מתוך מיליון
האחת שבלי לראות אותה אנ'לא יכול לישון
אני לא מתכוון לוותר אני אמשיך להיאבק
כי במשחק של החיים זה לא משנה מה נכון או מי צודק