להחזיק מעמד
כבר שום דבר לא מעניין אותי
לא אכפת לי איפה אהיה או איפה אני
לא אכפת לי מבית ספר ולא מלימודים
וכמובן שלא אכפת לי כלל מהמורים.
אחרי כמעט 12 שנים של לימודים
נגמר לי כבר הכוח נגמרו המשחקים
יותר מדיי כעס למורים כבר לא אכפת
והתלמידים כבר לא לומדים אפילו לא מעט.
ואז בא המבחן והציון הוא בהתאם
"למה חשבת שילך לך? לא כדאי להתחכם"
אבל הכי מעצבן שאני דווקא למדתי
אבל אני לא מצליחה ולכן כבר לא אכפת לי.
אולי כדאי שאפרוש? שאצא קצת לעבוד
אעשה קצת כסף במקום לשבת וללמוד.
הרי עזרה לא אקבל, למורים כלל לא אכפת
ואין אף אחד שיעזור, אני חשופה ללא מקלט.
כבר שום דבר לא מעניין אותי
כן, שום דבר
אבל אני פשוט לא מסוגלת לעזוב
כבר נמאס לי אבל
אני מחזיקה מעמד
עד הסוף.
תגובות (2)
אהבתי. בתי ספר מלחיצים מדי לטעמי*^* איך אדם אמור ליהנות כשכול הזמן הוא מרגיש שהוא צקיך לעשות משהו? והוא כול הזמן פוחד להיכשל? זה נורא…
צודקת לגמרי!
ותודה רבה(: