לב צבוע בכתום

אַבָּא, עַד מָתַי יִכְאַב – עַם יִשְׂרָאֵל?
כַּמָּה עוֹד נִסְבֹּל – מִגָּלוּת יִשְׁמָעֵאל?
מָתַי כְּבָר נִגָּאֵל?
אָנָּא שְׁלַח לָנוּ – אֶת הַגּוֹאֵל.
.
הַלֵּב צָבוּעַ – בְּכָּתֹם,
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִרְצֹחַ יֶלֶד – עִם כָּזֶה תֹּם?
זֶה לְמַחֲלַת הַשִּׂנְאָה – רַק סִימְפְּטוֹם,
עַד שֶׁלֹּא בָּרוּר אִם הַיֶּלֶד הַטָּהוֹר – נִרְצַח יָתוֹם.
.
וְלֹא רַק שֶׁחַמַאס,
אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם – חָמָס.
הוּא גַּם אֶת כְּבוֹדָם רָמַס,
עַד מָתַי יִהְיוּ בָּנֶיךָ – לְמִרְמָס?
.
אַבָּא – גַּלֵּה לָנוּ אֶת טוּבְךָ,
תֵּן לָנוּ לְהֵחָשֵׂף – לְאַהֲבָתְךָ.
תֵּן לָנוּ לָדַעַת – שֶׁאֵין בִּלְתֶּךָ,
תַּרְאֶה לָנוּ – אֶת גְּדֻלָּתְךָ.
.
אַבָּא, שִׂים לְיִסּוּרֵנוּ סוֹף,
וְתֵן לָנוּ לַחֲווֹת – אֶת הָאֵינְסוֹף.
תֵּן לָנוּ אֶת הָרָצוֹן לִצְרֹף,
וּלְהַפְסִיק אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי – לִטְרֹף.
וְאָז אֶת טוּבְךָ הָאֵינְסוֹפִי – תַּחְשֹׂף,
וְרַק אֵלֶיךָ – נִכְסֹף.
.
אַךְ אוּלַי הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּמַעֲשֵׂינוּ?
אַתָּה כְּבָר בְּחַרְתָּנוּ,
וְהִגִּיעַ הַזְּמַן – שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת בְּחִירָתֵנוּ?
.
וְאוּלַי אִם רַק נִפְתַּח פֶּתַח – כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם,
אַתָּה תְּסַלֵּק אֶת כֹּל הַהֵעָלֵם – בָּעוֹלָם?