לבשתי את השמלה
לבשתי את השמלה ותהיתי,
האם אני משטה בעצמי ובעולם?
האם זאת סתם תחפושת,
והאם אני בעצם משקרת לכולם?
שמתי את האיפור ותהיתי,
האם אני עוטה על עצמי מסכה?
האם אני עדיין הבדיחה של אלוהים,
והאם אני נכנעת לחברה?
אם אלוהים היה קיים, הייתי מתפללת
אך לא אקבל תשובה ממרומים
ואם כוח קסום ומסתורי היה עוזר לי
האם הייתי מבקשת חיים אחרים?
נעלתי את המגף ותהיתי,
מדוע כל זה חייב לקרות?
מדוע גופי או פניי כל כך משנים
ולמה איבדתי תקוות?
אבל אז הגיע הנס,
וחיי נעשו חיים
מילד בודד הפכתי לנערה מאושרת
ובעתיד לאישה מלאת חיוכים
לבשתי את השמלה וחייכתי,
כי איני משטה באיש.
זאת אינה תחפושת, זאת אני האמתית,
ואני יכולה שוב להרגיש.
תגובות (3)
זאת אומרת שאת כתבת פה את כול מה שעובר עלייך אחשב נכון
אני שמחה מאוד שאת כול מה שאת מרגישה את שופחת בכתיבה
שלך והשיר אכן מאוד יפה
אוהבת שרית
תודה רבה מאוד, שרית, תגובות כמו שלך חשובות לי מאוד ומחממות לי את הלב:)
אוהבת, איילת 3>
בקשה איילת=)