לא שיר ולא שום דבר…פשוט כל מה שאני מרגישה כעת ועכשיו

לכל אדם יש ספרון קטן
שבו הוא כותב כמעט כל דבר
לפעמים הוא מוחשי ,לפעמים הוא נשאר תקוע בלב
…במקום כביכול יותר בטוח.
העיפרון נע מהר כאשר הרוגז כתוב בפנים.
ולאט כשהאדם שקוע בהרהורים
אבל אם הוא שקוע בהרהוריו זה לא אומר שהדף לא נרטב,
והדמעות יורדות ויורדות אך גם המילים אינן מפסיקות.
ולמה הוא בוכה? למה לא?!
העולם יפה ! האנשים שמחים, הציפורים מצייצות
וכל אדם עונה לך בסבר פנים יפות…-כל זה קורה לאנשים שלא כותבים שירים.
רגע, האם זה אומר שאני יודעת לכתוב שירים?
כן ולא, לפי ההגדרה אני אמורה לדעת, אך משוררת אני לא ,ושירים לא אכתוב
כי אני יודעת לכתוב רק מילים, רק רגשות.