לא רציתי, ורציתי.
כי פחדתי. לא רציתי לראות את הסוף.
את השבירה שלך, את השבירה שלי.
לא רציתי לראות את הכל מתפרק, לא רציתי להיות אבודה.
לא רציתי להיות חלק ממך. לא רציתי להיות בשקט כמוכם.
רציתי להראות לכולם מי אני, להיות חזקה!
רציתי שיעריצו אותי, שיזרקו לי פרחים.
רציתי לקבל אהבה, עידודים, ונשיקות.
רציתי להיות במרכז העולם, לא בצד כמוכם, שאין אף אחד שמכיר אתכם.
רציתי שיגידו לי שאני הכי יפה, שיש לי הכי הרבה מזל בעולם.
רציתי, אבל לא קיבלתי.
רציתי, אבל לא הגשמתי,
ובסוף, כמו שלא רציתי, חזרתי להיות אחת מכם.
אחת מאלה, השבורים, שכבר ראו את סוף העולם.
שפעם גם הם היו אהובים, ועכשיו כבר לא יודעים את שמם.
לא רציתי, ורציתי.
תגובות (2)
יפה, אהבתי.
אוצר המילים סבבה, השפה לא ממש גבוה, אבל אחרי הכול הבנתי את המסר שלך והוא יפה ומרגש.
בהצלחה בהמשך,
המעודדת.
תודה.. אני מניחה.
אני לא כל כך יכולה לפתוח את אוצר המילים שלי.. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל אני יכולה לכתוב בשפה גבוהה (כותבים גבוהה לא גבוה), ובאוצר מילים יותר רחב, אבל אני מאמינה שזה טיפה מתנשא, ושאנחנו לא צריכים לכתוב בשפה גבוהה, כי למעשה השפה הכי גבוהה שאפשר לקבל היא השפה שבה אנחנו מדברים בה ביום-יום. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל אני חושבת ששפה גבוהה, זו השפה בה אנחנו מדברים, כי זו למעשה השפה שבה מדברים. (עזבי, לא כל כך מובן..), חחח.
בתודה,
אני ;)