לא רוצה

לא רוצה לעצור את הדמעות,
לאטום את כל הזיכרונות,
החומה שבורה, הלב פתוח,
מה שיקרה, כבר לא בטוח,
אבל הכרית, היא רטובה,
מרוב כאב, של אהבה.

לא רוצה לרוץ בדרך,
רוצה לראות, לפחות בערך,
להבין למה זה קורה,
למה נענשנו, בעולם הזה?
אבל הלב, הוא מצולק,
והראש, הוא סתם ברדק,
אין לי אמונה, או סתם תקווה,
איך אפשר להבין ללא סיבה?

לא רוצה ללחוש בשקט,
לא רוצה עוד לשקר.
רוצה לצעוק בכוח,
לדבר אל מישהו אחר,
רוצה לגרום שינוי,
רוצה חיוך וגם שמחה,
אני רוצה קצת אושר,
אני גם רוצה תקווה.
אבל אין לי אמונה,
אין חיים או הצלחה,
אני נדון למוות,
לכשלון, למבוכה,
ומה הטעם לנסות,
להשיג עוד מטרות,
המרד שיפרוץ,
עוד יסתיים בלהבות.