לא רוצה לזכור
אני לא רוצה לזכור שאתה אינך עוד.
אני רוצה לחזור לרוגע שלפני,
לשלווה הפשוטה שהייתה לי אז.
לידיעה הבסיסית והמושתת שאתה שם.
אני לא רוצה לזכור שאתה אינך עוד.
אני רוצה לזכור מעשים מטופשים שעשינו אתמול,
לגחך מאיזו בדיחה לא מוצלחת שסיפרת.
לא להסתכל בתמונות ישנות עם דמעות בעיניים.
אני לא רוצה לזכור שאתה אינך עוד.
אני רוצה להתקל בך בטעות ברחוב,
לצחוק ולהתווכח איתך בטלפון מתי שבא לנו.
לא לעמוד פעם בשבוע מול מלבן שיש קר.
אני לא רוצה לזכור שאתה אינך עוד.
אני רוצה לדבר עליך בלשון הווה ולא עבר,
אני לא רוצה להיות בשבילך מקור הנצחה.
אך רצון לחוד, ומציאות לחוד.
אני לא רוצה לזכור שאתה אינך עוד.
אני כל כך, כל כך לא רוצה.
אבל אני חייב.
תגובות (4)
עצוב כל כך… אבל זה ממש יפה..
אתה כותב מדהים.. אני ממש מצטערת אם זה אמיתי..
כן, זה עצוב.. אבל הפריע לי שהייתה חסרה בקטע- חריזה, שיכולה לעשות אותו הרבה יותר יפה, סוחף, ועצוב.
לא רוצה להיות רעה. אבל אני דיי חייבת, פשוט ההתלבטות אם מדובר פה בביקורת או במעשה מגונה ואכזרי?
אני השתעממתי. שיר באורך מגילת העצמאות עם פואנטה טובה בסוף, אבל למה לסבול את החזרות הארוכות האלה בשביל סוף טוב אבל כל כך קטן?
הייתי רוצה לגלות דברים חדשים, להסתקרן מהשיר ומהשורה הבאה אבל כל שורה דיי חזרה על עצמה ברעיון שלה…
אז, המטרה הייתה לעזור. אם הייתי בוטה אענש על כך עם תגובו פוגעניות בחזרה ואם דעתי צודקת ויכולה לסייע לך השגתי את מטרתי
יוקי!
אני אישית אוהבת שזה חוזר על עצמו- העובדה שהשתמשת בזה לאורך הכל הפכה את זה לצורה תבניתית (מה שזה היה כבר מההתחלה..) אז נכון, זה יכול להיות קצת "משעמם" לפעמים אך כשקוראים את זה בנימה הנכונה זה הופך את הקטע למקסים ומרגש…
אהבתי מאוד =)