לא נשכח

לֹא נִשְׁכַּח – אֶת הַנִּרְצָחִים,
לֹא נִסְלַח – לַמְּרַצְּחִים.
נִזְכּוֹר תָּמִיד – אֶת הָאַחִים,
וְנִסְגּוֹר חֶשְׁבּוֹן – עִם הָרוֹצְחִים.
.
הַצְּרָחוֹת – עֲדַיִין מַחְרִישׁוֹת אֶת הָאוֹזְנַיִים,
קָשֶׁה לְהַבִּיט – לַכְּאֵב בָּעֵינַיִים.
אֵיךְ מֵאָדָם שָׁלֵם – נוֹתְרוּ רַק שִׁינַּיִים?
אָנוּ נַטֶּה – אֶת כַּף הַמֹּאזְנַיִם.
.
וְהֵם רוֹצִים – לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה שׁוּב,
בְּכֹל בַּיִת, שְׁכוּנָה – וְיִשּׁוּב.
הַטֶּבַח הוֹכִיחַ לָנוּ – כַּמָּה זֶה חָשׁוּב,
לִהְיוֹת לְאִיּוּמֵי אוֹיְבֵנוּ – קַשּׁוּב.
.
גַּם אִם אֵין חֵשֶׁק,
לִפְעָמִים חַיָּיב – לְהַחֲזִיק בְּנֶשֶׁק.
כִּי הַדֶּרֶךְ אֶל הַצֶּדֶק,
הִיא לְעִיתִּים – בִּלְחִיצָה עַל הַהֶדֶק.
.
וְזֶה קָשֶׁה – לְאַבֵּד חָבֵר,
וְזֶה נוֹרָא – לִהְיוֹת זֶה שֶׁקּוֹבֵר.
אַךְ אָסוּר לָנוּ – לְהִישָּׁבֵר,
הָעוֹצְמָה מִתְגַּלָּה – כְּשֶׁהַקּוֹשִׁי גּוֹבֵר.
גַּם כְּשֶׁהָאוֹיֵב – מְנַסֶּה לְסַנְוֵור,
עִם שָׁלוֹם מְזוּיָּף – אוֹתָנוּ לְעַוֵּור.
אָסוּר לָנוּ לָתֵת לוֹ – לְרוֹקֵן לָנוּ אֶת הַמַּצְבֵּר,
וּלְבַסּוֹף הָאוֹיֵב – הוּא זֶה שֶׁיִּשָּׁבֵר.
.
לְעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח – אֶת הטֶבַח,
שֶׁבּוֹ הֵם הִקְרִיבוּ אֶת בָּנֵינוּ – כְּמוֹ זֶבַח.
אָנוּ – עַם הַנֶּצַח,
וְאָנוּ נְנַצֵּחַ – אֶת עַם הָרֶצַח.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפוֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶיקְטִיבִי, מַה סּוּבְּיֶקְטִיבִי, וּמַה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
הִגִּיעַ זְמַן – הפִּכָּחוֹן,
אֶת הַמְּצִיאוּת בְּאוֹבְּיֶיקְטִיבִיּוּת – לִבְחֹן.
הֲנִצְחוֹן – הוּא זֶה שֶׁיּוֹבִיל לְבִיטָּחוֹן,
אָז לָמָּה יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁחוֹשְׁבִים – שֶׁהוּא לֹא נָכוֹן?