לא כמו אף פרח שאחזתי בעבר
כשמישהו מת
אני קוטפת פרח
ואומרת לעצמי
\"יש לך עד שהוא נובל להתאבל\"
אני בוכה וצורחת
ולא עוזבת זה הפרח
רואה איך עט עט נשמתו של פרח זה
גם היא נלקחת.
אבל הפרח שלך
היה כבד משקל
לא כמו אף פרח שאחזתי בעבר
הוא היה כבד
כול כך כבד!
שבלי משים נשמת מידיי הרועדות מצער
ולכן לא ידעתי אם נבל כבר ואם לא
אז עליך המשכתי לבכות ולהתאבל
עד בו החורף
שם ידעתי
לבטח כבר נבל.
תגובות (5)
שיר קצר ומקסים. באמת, יש בו משהו מאוד יפהפה ועדין..
מאוד אהבתי.
נ.ב- היי, התגעגעתי ^_^
תודה ספיר ^_^
נ.ב. גם אני התגעגעתי ;)
השיר מאוד יפה. הוא גם כתוב בצורה מאוד יפה, וגם המשמעות שלו. הוא מאוד עמוק לדעתי.
מצטערת לשמוע על החבר היקר.
תודה רבה :)
נדייר רצחח♥