לא יקיצה

התעוררות, יקיצה, יציאה מחלום לתוך חלום
העיר בודדה מאוד, אין אורות מלבד אורות נאון
אני מוצא את עצמי מוזג לי משקה, בולע בננה,
מורח את הזמן בשיר ועוד שיר
אני גר בפינה של החלומות, ואני גר לבד
איש אחד לפעמים מגיע, צועק, דואג, והולך
יש לך שיר על בדידות של עיר,
ויחסים חולים ודחוסים מאוד
אני מעביר לשיר הבא, בו איש שר על אהבה לאלוהים
נפשי לא גבוהה עד כדי כך עכשיו להתפעם
אני מריח את השיר מלמטה

והילדים יודעים ולא יודעים,
הם מאוד מתוחכמים ומהירי מחשבה
לענן אין משמעות בעיניהם, והם לא יודעים משמעות של מים
רק בוצעים את הבשר
אני שמח שהגעתי לגילי, אבל הנוף מ-פה נראה מוזר מאוד
אין ממשות לכלום, ולדבר אין משקל, לפחות לא כזה שאפשר לראות
מן חלום מתמשך תלוי באוויר, מחוץ לזמן,
הכול מסתכם במילה שאתה לא יודע למה אתה כותב.