לא הכל עננים
תפסיקו לשנייה
אחת או שתיים,
תרימו מבט
תסתכלו לשמיים,
תבהו בכחול
הגדול
המקיף מעל.
תתנו לשקט
לשהות.
בבקשה,
רק לכמה
שניות,
אחר כך תחזרו
לחיים.
אבל אל תשכחו
שהזמן לא עוצר
והסבל גדל,
הכאב חודר
עמוק בפנים,
הרעש מחריש,
מבלבל ומקטין.
האושר
בגדר אוטופיה,
אי שם –
במרחק,
ואתם צועדים
לאחור
בלי חשש.
אז אולי,
בכל זאת
תעצרו לרגע,
תרימו מבט
אל על,
לשמיי התכלת
הגדולים,
ותראו –
שלא הכל
עננים.
תגובות (6)
נחמד.
אהבתי.
תודה לך, אני שמחה שאהבת (:
ואו, אהבתי את סגנון הכתיבה ממש ♥
תודה רבה ^^
יפההה
תודה לך ^-^