לארץ הקדושים
בכביש מהיר על השוליים
לא רחוק מגבעתיים
היא הייתה עם הדברים שלה, וברחה לה מהבית
מזוודה זוג נעליים,
קצת חטיף ארוז ומים,
לא צריך הרבה, כשהדרך היא לירושלים
מחפשת כיוון לחיים אחרים
השגרה היא אויב כשאין מה להפסיד
אם אין עוד דרך, היא תסלול תשבילים
החיים מחדש הם עומדים להתחיל
לא מסתכלת שוב לאחור
לא מחפשת כלום כי אין זמן לעצור
לא רוצה למשוך עוד רגע אחד
אין על מי לסמוך היא נוסעת לבד
כביש מהיר לחיים חדשים
כרטיס לכיוון אחד לארץ הקדושים
אז היא נהייתה קצת לחוצה
בכל זאת לא כל כך קל במקום כל כך זר להתחיל מהתחלה
אבל ברגע אחד הכל התאדה כשהיא נעמדה על המדרכה
בהצלחה
לא מסתכלת שוב לאחור
לא מחפשת כלום כי אין זמן לעצור
לא רוצה למשוך עוד רגע אחד
אין על מי לסמוך היא נוסעת לבד
כביש מהיר לחיים חדשים
כרטיס לכיוון אחד לארץ הקדושים
אז עם צעיף על הראש, ובגדים נפוחים
כבר שנתיים לבד, רחוקה מההורים
רחוקה ממשפחה, רחוקה מחברים
אבל קרובה לרצפה, המים רדודים
תגובות (2)
אוקיי, אז בהתחלה לא ממש הבנתי איך לקרוא את זה, אז הלכתי על סטייל פואטרי סלאם, וזה דווקא עבד דיי טוב.
חוץ מהבית האחרון אהבתי את כל הקטע.
אני פשוט לא מצליחה להבין איך הוא משתלב עם הקטע עצמו; אני גם חושבת שזה שתי השורות האחרונות שסוג של מבלבלות אותי.
אהבתי את הכתיבה והתיאור של המסע שלה, יש בזה משהו זורם וקליט ככל שקוראים את זה יותר ויותר, וגם מרגיש לי שיש יותר עומק במילים ממה שזה נראה.
בעיקרון זה חלק מסיפור גדול יותר
דמות בשם שירי שבגלל שחבר שלה היה פלרטטן נמאס לה והיא נפרדה ממנו, אבל היא לא רצתה בזה
היא התחילה להיות עם גברים אחרים אבל זה לא משהו שעשנ לה באמת טוב
כחלק מהסיפור היא עוזבת את הכל ובורחת, מתנזרת כזה מכל הסקס והשטויות של המרכז
עוברת לירושלים כמעין התחלה חדשה עם עצמה, אבל שירי, כהיותה דמות טרגית יחסית, הסיפור שלה לא כזה פשוט, ואי אפשר לפתור את כל הבעיות שבפנים בלי להתמודד איתן ובלברוח מהכל
בהמשך היא עוד תגיע לסגירת מעגל
אני אוכל לשלוח לך את שאר השירים שממשיכים את הסיפור אם את מעוניינל