לאף אחד

אני תמיד עסוק,
זה לא בדוק,
אבל המחשב הוא החיים,
למה אתם לא מבינים?
אני אוהב אתכם כל כך,
אבל אל תדאגו, זה רק חתך,
אני אשרוד את זה לבד,
לא באמת אכפת, לאף אחד.

אל תחטטו, לי בשירים,
אתם לא מבינים.
הצרחות הן כמו תווים,
הדמעות הן חיוכים.
אני בוכה, אבל זה בסדר,
אל תדאגו, אל תכנסו לחדר.
זאת סתם דרמת נעורים,
תצאו לי כבר מהחיים.