כתיבת יין
אז אנחנו יושבים בבר ההוא
ולאף אחד אין ממש מושג
מה הוא עושה,
אבל אנחנו מתגודדים סביב כיסא של מישהו
ואני צוחקת בקול רם
וחושבת שגם אתם.
ואז אני זזה,
מסתכלת רגע למעלה
וקולטת שגג הבר הוא רק חצי גג
ואפשר לראות את הכוכבים.
ואני מבינה כמה קטנים אנחנו,
ששום דבר לא נכתב בשבילנו,
ויש אפס משמעות ל-מה שאנחנו עושים.
ואז אני חוזרת להביט בכם
ולצחוק בקול רם.
אם אין סיבה לשום דבר,
להיות אווילי,
זה בדיוק מה שאפשר…
תגובות (6)
אני לא מסכימה עם זה שאין משמעות למה שאנו עושים, אבל כמו שהחכם התאלינדי אמר בעבר – העתיד קבוע מראש, ל
לכן זה לא משנה מה נעשה בהווה. (המשפט מתורגם ולכן הוא קצת צולע)
מה שעושים בהווה משפיע על העתיד באופן ברור, אולי ההווה קבוע מראש ולפיכך גם העתיד. בכל אופן התכוונתי ברמת המקרו, של הכוכבים והאלוהים, שאין לנו שום משמעות,המשמעות מתחילה ונגמרת בתור בני אדם שיושבים וצוחקים לתוך כוס הבירה שלהם. זה הכל
זה מצחיק מה שאת אומרת כי זה כל כך לא נכון. לכל אחד יש כוח להשפיע על הכוכבים – במיוחד עם כוס בירה ביד. שותים שלוש כוסות וכל הגלקסיות מתחילות מתחילות להסתובב.
ובנימה יותר רצינית – נחזור לאנשים שיושבים וצוחקים לתוך כוס הבירה שלהם: רוב הסיכויים ששום דבר שהם יעשו לא ישפיע על הכוכבים, זה נכון. עד שלאחד מהם יש הארה ו-בום! כמה שנים אחר כך אנשים בונים מכונות שיכולות להזיז את השמש ולעצב גלקסיות.
אה, וכשאת מסתכלת לשמיים בלילה והלב שלך נמלא הוד ואימה לנוכח חוסר החשיבות שלך אל מול האינסופי – מה שאת רואה זה לא אלוהים, זה פוטונים.
השיר נחמד. הוא טוב בדרך בה הוא לוכד רגע אנושי ריאליסטי. במעט מאוד מילים, מתוארת סיטואציה בצורה שמרגישה מדויקת.
הו, הגבת על השיר, תודה. נעמה לי תגובתך. לגבי קודמתה , אני חושבת שדיברתי ברוח רוחנית יותר, אדון "בואו פשוט נבנה מכונות ונהיה אלוהים" (: 3>