כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח.

רציתי ללכת לים,
כדי שישטוף הכול.
את היום הקשה,
והדמעה שזלגה.

רציתי ללכת לים,
כי הוא רחב כלכך,
דימוי של אין סוף.
כדי שימחק הכל.
את השעות הקשות,
והטעויות הגורליות.

והנה הגעתי אליו,
התיישבתי על החול, קרוב קרוב
השקט ממלא אותי.
אני רואה פלשבקים שבאים וחוזרים
אבל לא יורדת דמעה.
והשקט הזה,
ממלא אותי.

דקה ועוד דקה,
שעה ועוד שעה.
ישבתי על החול הרך.
הקשבתי לרחש הגלים,
ואז קמתי, נשמתי נשימה עמוקה
ולאט לאט התרחקתי מהים.

כשעצובים, הולכים לים.
לכן הים מלוח. אמרתי לעצמי,
והלכתי.

-משפט מהשיר 'לבכות לך' של אריק איינשטיין ז"ל.-