כשנחשים נפגשים

נחש ונחשה נפגשים על קרקע הג'ונגל מלאת העלים,
מבטים מצטלבים וזנבות נכרכים, מהר מאוד מתאהבים.

הוא מריח אותה באפו הפחוס,
גם את לשנו המפוצלת מוציא אל החוץ.

הרגשות במוחו מתרוצצים ועפים,
עוד מעט יהיו נאהבים.

היא זוחלת לעברו בכבדות,
משהו מתחיל להיראות כאן חשוד…

הוא ממשיך לזחול ולהריח,
פתאום גם הוא הבין, משהו פה מסריח…

חוש הריח שלו לא טעה,
הנחשה שמולו מזמן כבר הרה.

בבטנה ביצים מנחש אחר,
אך הוא להגיב לא מאחר.

הוא ממשיך להתקרב, חושיו מתחדדים,
כול רגשותיו מתנדפים ופורחים.

בתנועה מהירה שיניו נשלפות,
הוא מזנק לעברה ושיניו בבשרה ננעצות.

חלקיק שניה, זה כול מה שנדרש,
הרעל הועבר מנחש לנחש.

אך המוות לא מגיע באותה מהירות,
על הנחש הקטלני להתנהג בזהירות.

הנחשה המורעלת אומנם תמות לוודאי,
אך בשבילה אין זה מספיק ולא די.

היא מתקרבת אל מאהבה ואת שיניה שולפת,
מחפשת לנקום, את הארס שבה היא חושפת.

הנחש המקיש נסוג לאחור,
את הרומן הזה הוא מעדיף כבר לגמור.

מסתלק כשם שבא, את הרעל בגופה הוא משאיר,
אך כמו שנזכר, מותה לא יהיה כה מהיר.

היא נשארת שם בג'ונגל לעוד מספר דקות,
מניעה את גופה המתפתל. רק עוד כמה תנועות כבדות…

במערכת יחסים אין לדעת למה מצפים,
אבל טוב, ככה זה אצל נחשים.