כשחיכיתי
כששתקת האוטובוסים חלפו,
למה לא עלית על אחד?
אפילו על אחד?
כששתקת חיכיתי שתפסיק.
כמו צדיק, בחדר המחניק:
סלחתי לך, סלחתי לך
האוטובוסים חלפו ולא היית באחד
למה לא עלית על אחד?
אחד?
פחד?
ספרתי את כל הספלים (אחד לא נשבר)
עברתי את כל הספסלים (תשב שם מחר? )
זה כמו מעגלים על מעגלים:
אני חוזר על המילים.
מהמיטה לסלון לחלון לארון למיטה
שאלתי בכעס: למה מי אתה?
והאוטובסים חלפו.
חלמתי: זה לא אמיתי
בבוקר- זה יהיה אשמתי
תגובות (3)
יפה ממש ממששש אש על השורה האחרונה
וואו, אהבתי ממש מעניין אם הבנתי את זה כמו כשכתבת את זה
עצוב אבל כתוב טוב. יכולתה להוסיף יותר חרוזים אבל זה לשיקולך.