כשהלב שותק

לא מוצא את עצמו,
מוקם ממקומו
ונדחף לחוות ריגושים חדשים

מבולבל,
מתוסכל,
נטול כל מילים.

אחיזת ידיים
אחיזת עיניים
על מי הוא מנסה לעבוד ?

הלב הזה לא יודע איך ימשיך עוד…

אז האוויר עומד מלכת
השעון אט אט נכבה
ובחושך מתהלך בתוך המערה
שמע ישראל, ומה לא אמר
בלי שידע האם העתיד באמת נסגר
הכתפיים עמוסות ושמוטות קדימה
והלב מכוון כמו כלב נחיה
משנה מסלול, משנה מזל,
ובכל זאת חוזר לאותו מקום אכזר
העומס לא פוסק,
הדופק,
די!

נמאס לתלות שאיפות במבוך.