כשהלב עוד תמים

כשהלב עוד תמים, מתפס הוא במורד גופי, מזכיר לי כמה שהוא חשוב.
הוא פועם. שנייה אחר שנייה, ללא הפסקה.
הוא תמים. עכשיו הוא מאמין שכך וכך יקרה.

כשהלב עוד תמים, מחבק אותי בזרועותיו כמו מעולם לא חש אהבה.
הוא דופק. מהר מהר, ללא הפסקה.
הוא כזה. תמים. כמו תינוק, מאמין שהכל אפשרי.
אין אכזבות ודאגות,
ודמעה, כלל וכלל איננה קיימת.

כשהלב עוד תמים.
הוא רואה שלל צבעים. שמיים יפים.
אך ברגע אחד ,קטנטן ולא ניתן להבחנה,
מישהו שובר את הלב, התמים הזה,
ובום!
הכל מתנפץ..