כתבתי את השיר הזה מתוך "משבר" שחוויתי ואני כותבת משבר במירכאות כי למעשה זה היה דבר דיי שטותי ופעוט לעומת דברים אחרים בחיים (ולצערי יש דברים שקל לשבור אותי איתם 😔).
כן, יש דברים גרועים מזה!
אבל כשפתאום ייאוש, פחד, כעס או כל רגש אחר תוקף אותך ובעוצמה! קשה מאוד להתעלם מכך ובדרך כלל הרגש מנצח והוא מנחה אותנו מה לחשוב ומה לעשות (כמובן באותו הרגע).
אבל אני חושבת שיותר מכל, השיר הזה ממחיש עד כמה קל לאדם ליפול לייאוש ולהחליט לזנוח את הכל, "לקפל את הדברים" כמו שאומרים וללכת/לברוח..
ובסוף כשה"סערה" חלפה בדרך כלל אנחנו צריכים להתמודד עם ההשלכות של מה שעשינו באותו רגע..
אז טיפ קטן ממני, אתם רוצים להשתחרר ? לכו על זה ! (אבללל אל תשברו לאף אחד את הראש בסדר ? 😉) ומאוד מאוד חשוב !
אל תעשו שום דבר באותו רגע !! גם אם זה ממש דחוף..
אפילו תלכו לאיזו פינה שקטה שתבודד אתכם ממה שמסביב ותמנע מכם לעשות משהו!
והי, זה בסדר לבקש עזרה ותמיכה ממישהו שאתם יודעים שאוהב אתכם ודואג לכם (אתם לא מעמסה, תרגישו חופשי לדבר!).
ודבר אחרון תזכרו בבקשה (גם אני אשתדל לזכור) "אין ייאוש בעולם כלל" ! כל דבר הוא בעל פתרון !
יאללה תכתבו לי בתגובות אם הצלחתי להרים למישהו מכם את המצב רוח 😉
נשיקות 😘😘😘😘😘
לכאורה הדמעות תפסוני לא מוכנה
מופתעת כשדמעה מצטברת בעיניי
והופכות לרבות.
הייאוש התחיל כבר להצתבר,
למעשה לא היה צריך להתאמץ בשביל שיגיע
הוא התייצב בתוך ליבי כאילו חיכה בשער
נרגש כבר לפעול.
דמעה ועוד דמעה הפכה כבר לשטף
תחילה בוכה על כיסא ולאחר מכן במיטה
כי איפה מתעוררים הרגשות אם לא במיטה
ואני ממשיכה לבכות והייאוש מתגבר.
העולם הזה לא קל, רק קשיים יש פה
כמו מהלומה כל פעם בא דבר חדש
שמכלה את הכל, משכיח את כל הטוב
ושוב הוא משתלט, לא נותן להיגיון מקום
איך אוכל לצמוח ? איך אוכל לעלות ?
איך ממשיכים מכאן ? אני צריכה תמיכה מאדם אהוב, חייבת עכשיו !
הרגשתי שמשהו אצלי נכבה…
לא…
משהו… השתחרר.
אני מנסה להתעלם מן התחושה, להמשיך באותו קו של בכי וירידה..
אבל.. איכשהו.. הדמעות מפסיקות לזלוג פתאום, ככה.
אני חושבת שהתחלתי להרגיש..
כן אני מרגישה !
משהו השתחרר אצלי
אנחה חלושה
רוקנתי את תיבת הדמעות והייאוש יצא החוצה
השתחרר לו, פשוט ככה.
עכשיו יש לי מקום.
יש לי מקום בפנים
הייאוש לא תופס יותר
בתוך הלב שלי.
תגובות (0)