כף מרק
ישבנו לאכול.
בתאבון הוא הכריז, ובלע את הבשר
בתאבון לחשתי, ונהיה לי קר
אז לגמתי מהמרק
והמרק היה חסר טעם.
אולי הוא ניסה מתכון חדש הפעם?
לרוויה הוא הכריז, ולגם מהיין
לרוויה לחשתי, ולגמתי שוב מהמרק בניסיון לא ליצור איתו קשר עין.
ובעוד הוא אוכל ושותה
ושותה ואוכל
חשבתי לעצמי, איך הוא לא מבייש החתיכת נוכל?
הרי המרק לא טעים, והקשר כבר חסר טעם.
ובעוד הוא אוכל ושותה
ושותה ואוכל
תהיתי לעצמי, כי אם לפניי האוכל אומרים בתאבון
ולפניי השתייה אומרים לרוויה
מה אומרים לפניי כף מרק?
האם עליתי פה על בעיה?
תגובות (3)
אם הכוונה פה שהיא תוהה למה כל הברכות הם על האוכל ולא על הסיבות והאמצעים (כף המרק זה אלגוריה ליחסים ביניהם)?
לגמרי כן.
איך אני אוהב מרק.