כעטלף המגיח בעלטה

כַּעֲטַלֵּף הַמֵּגִיחַ בְּמַעֲמַקֵּי הָעֲלָטָה
כְּלַהַב הַחֶרֶב אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַקְּרָב
בָּטוּחַ אֲנִי בִּפְנִים בְּלֵב , שֶׁאוֹת הַנִּצָּחוֹן חָרוּט עַל פָּנַי.

אֲנִי הוֹלֵךְ לִי לְבַד
בְּשָׂדוֹת שֶׁל נְפָצִים
לֹא מַרְגִּישׁ אָבוּד
בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ מְפֻזָּרִים חֲפָצִים.

מַהֲלֻמַּת הַפְּצָצָה לֹא מִתְרַגֵּשׁ
בְּלֵב גָּדוֹל וּבְחִיּוּךְ נָחוּשׁ
אֲנִי נִצְמָד הֵיטֵב לַגְּדוּד
מֵאֵשׁ הַטַּנְקִים אֲנִי פָּצוּעַ
וְהַחֲתָכִים הָעֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר נִפְתָּחִים
לֹא מְפַחֲדִים מִמִּלְחָמוֹת, מַמְשִׁיכִים בְּרֹב כּוֹחוֹת.