כנפיים
כנפיים שבורות נופלות לרצפה,
לאט לאט נתלשות מגבה,
היא סובלת בשקט, לא אומרת מילה,
כנפיים לבנות מתרסקות לאדמה.
שברים מתנפצים לאלפי רסיסים,
חיוכים שמחים הופכים עצובים,
נעלמים למראה הרגשות הבורחים,
שברים ממשיכים לחתוך פצעים.
דרך ארוכה ואין איש שיובל,
שביל ללא סוף, רק ממשיך וממשיך,
ורגליים יחפות שדורכות על קוצים,
דרך ארוכה מוסתרת בהרים.
חלומות שבורחים ותקוות נשטפות,
הילדה ממשיכה על החיים לצעוד,
בהיסוס ואובדן, בכאב ובסבל,
חלום וכנף נשטפים הרחק בזרם.
כנפיים שבורות נופלות לרצפה,
משנות את צבעם לשחור כשממה,
משנות את הלב, משנות את הרגש,
יוצרות לעצמם את הילדה הבודדה.
תגובות (2)
מקסים ! כתיבה יפה ♥
שיר קסום ומרגש והכתיבה שלך מ-ד-ה-י-מ-ה ,חריזה ממש טובה ונכון שהמשפט האחרון לא זורם על הלשון אבל הוא עדיין מלא משמעות ולכן הוא מרגיש לי נכון ^_^
ממש אהבתי ~מדרגת 5~
{רק רציתי להוסיף שכול פעם שאני קוראת את הדברים שלך אני רואה את ההתקדמות שלך בכתיבה זה יפיפה וכיף לראות את זה :) }