כמעוף הציפור

עיט הגיח ממעל
מבשר את תחילתו של
האביב

חותך בכנפיו השמיים
עננים צמריריים מסביב
מתערבלים, לבנים
מקשטים את התכול שניבט
מכל עבר

פורס את טפריו אל האדמה
מוכן לנחיתה
בחום וברכות
חש את הרוח
מניחה לו לעזוב הכל
ולחלום

עד הנחיתה עובר נצח
והוא חש בשלוות הכל
יודע שבעוד רגע
הרוח תיגמר
והוא ייפול