כמו להבה

תולי 04/08/2012 910 צפיות 4 תגובות

כמו להבה, עיניה בערו ביום ההוא
היום של אחרית הזמנים
כשהלילה האיר, והעננים בכו
את תלתלי העשן ששמרו לעצמם.
והיא, עמדה בודדה מול הירח
שליטף אותה בקרניו המוכרות, החוורות
כי אורה של השמש גווע לפני שנים רבות
אולי לפני שנולדה.
לא רק עיניה בערו ביום ההוא, גם נשמתה
אותה מכרה לשד יפה העיניים
נשמתה בערה אז, בגיהינום הנצחי של הספק
בחושך הקפוא שבליבה השבור
כן, היא שנאה
לא רק אותו, גם את עצמה
על שהניחה לעצמה ליפול, ביום ההוא
היום של אחרית הזמנים
הקץ, כשהגיע
היה מתוק יותר מכל התחלה
וזעם אהבתה שכך, ביום ההוא,
בגיהינום המוכר
רק מבטה
נשאר


תגובות (4)

וואו, מדהים!
ממש אהבתי את הדרך בה ניסחת את המצב אליו נקלעה הנערה. אם הבנתי נכון – ותתקני אותי אם לא… – השיר מתייחס לאהבה נכזבת? אם לא, ניתן לקשר את זה על פי האכזבה שהיא חווה ולבה השבור,
בכל אופן הכתיבה שלך מדהימה ויש צליל של כנות בשיר שלך שמאד נגע ללבי. תמשיכי לכתוב! =)

11/08/2012 17:22

תודה! ותודה! :)
אני חושבת שכל אחד יכול לקרוא את זה כפי שזה נוגע אליו- כן, זה מתייחס לאהבה נכזבת, אבל באותה מדה הוא יכול להייחס לכל דבר אחר.
3>

11/08/2012 17:28

כן, מניחה שאת צודקת! דרך אגב אני אוהבת שירים שיש להם יותר מפרשנות אחת, זה בדרך כלל מעיד על עומק ועניין, אז עשית עבודה ממש טובה.
הולכת לחפש עוד שירים שלך, נתראה בתגובה הבאה חחחח =)

11/08/2012 17:32

תודה!
:))
XOXOXO

11/08/2012 17:35
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך