כמו חנה'לה
בס"ד
כשהחושך מציף,
הכאב חונק
ואת פוחדת לחזור הביתה.
פוחדת לחזור אל אמא.
כמו חנהלה.
לבד,
בשממה,
קרוב לגבול.
דמעות מלוחות של תסכול.
זה סוף העולם, זה מבול.
כמו חנה'לה.
את רוצה
לפקוח את עינייך,
לחפש את כתמי הפחם
ולא למצוא,
כי הירח
לחרוזים של אור הפך אותם.
כולך יפה רעייתי,
כולך יפה.
הדמעות והחיוך יפים ביחד.
עיני זריחה
שמלה של כלה
וילדה אחת בלי הפחד.
כמו חנה'לה.
כל הזכויות שמורות לנסיכה של שבת..
תגובות (4)
אפשר לשאול על מה כתבת?
כתיבה יפה
זה על בסיס הסיפור "חנה'לה ושמלת השבת.. יום טוב!:-)
בס"ד, תודה olive !!! שימחת אותי! יום טוב:-)