כמו הר געש
החיים כבדים לי מידי ואני מתמוטטת
ואני שקטה אך שתיקתי רועמת
כל לילה הבדידות מארחת לי חברה
אני נשברת, אני כבר לא יכולה
כל כך הרבה מצופה
לוחצים כל כך חזק עד שהמיץ יוצא
רצונותיי נוטים לכיוון אחר
אך אני לא מעזה לדבר
כל כך הרבה זמן הרגשות מודחקים
כל כך הרבה זמן שאיני מרבה במילים
הדמעות זולגות נופלות ומטפטפות
והמחשבות למקום אפל נוטות
כמו הר געש רדום, שוכחים שהוא שם
כל כך שקט, לא זז, אך הוא רק נם
כאשר הוא מתפרץ לזה אף אחד לא מצפה
וכולם שואלים איך דבר כזה קורה
תגובות (3)
הפסקה האחרונה מעלפת
את השאר הייתי מנסחת אחרת. פחות ליטרלי. יותר מטפורי.
משהו כזה
הגשם כבד לי ואני מתמוטטת
שקטה כברק אך שתיקתי רועמת
כל לילה בשולחן הבדידות מארחת לי חברה
כשאני נשברת היא לא אותי מחזיקה
אני מביטה בעיניים מלאות ציפייה
לוחצות כל כך חזק עד שהמיץ ניגר
רצונותיי כמו הרוח או לפעמים על הגדר
אך פי לעולם דברים לא סותר
הכוס אט מרגש מתמלאת
אך אני לא להסתכל בוחרת
דמעותיי לגשם מצטרפות, מפילות
המחשבות אותי מאשימות, חותכות
חח סתם ניסיון מוזר שלי אבל באמת אהבתי גם את שלך שזה ככ הלהיב שהייתי חייבת לנסות. מקווה שעזרתי לך או שהיה לך נחמד לקרוא. תודה לך ^^
אהבתי מאוד מה שכתבת. רק התחלתי לכתוב ובשביל ביקורות כאלה אני מפרסמת אז תודה =]
אני מגיבה כמו מטורפת ומחטטת בעבר של אחרים כשזה מגיע להם (: