זה אני! (באמת) ואז אני קם ומתבאס. דורך על משהו כואב שהיה על הרצפה וחוזר שוב למיטה, הריצפה וכל הגבעות שעליה נעלמות מהאופק…(חח מטאפורי משהו, כי אני אומן ההדחקה…)
לא. אני התייאשתי, אז פיתחתי פילוסופיית עולם האומרת שסדר הוא בעצם ונדליזם חוקי חסר סנטימנטים. ואני סנטימנטלי ברמות שלא מסוגל לזרוק כלום! ולכן אין סיכוי שאסדר אף פעם
כמה שהייתי רוצה להרגיש אחרת. זה מתסכל. האישיות שלי מתסכלת אותי.
טוב, "I have my books and my poetry to protect me" (מצטטת את סיימון וגרפונקל (:)
את מדהימה.
תגובות (23)
זה אני! (באמת) ואז אני קם ומתבאס. דורך על משהו כואב שהיה על הרצפה וחוזר שוב למיטה, הריצפה וכל הגבעות שעליה נעלמות מהאופק…(חח מטאפורי משהו, כי אני אומן ההדחקה…)
חחחחחחח אני עכשיו מסדרת את החדר, תופעה שזהה לאופן הנדיר בו מתגלה ירח כחול
לא. אני התייאשתי, אז פיתחתי פילוסופיית עולם האומרת שסדר הוא בעצם ונדליזם חוקי חסר סנטימנטים. ואני סנטימנטלי ברמות שלא מסוגל לזרוק כלום! ולכן אין סיכוי שאסדר אף פעם
חחחחחחח נשמע שימושי
כמה שהייתי רוצה להרגיש אחרת. זה מתסכל. האישיות שלי מתסכלת אותי.
טוב, "I have my books and my poetry to protect me" (מצטטת את סיימון וגרפונקל (:)
את מדהימה.
שותפה לתסכול . אני חושבת שיש משהו באומנות שמאפשר לקבל את האמת ולראות בה יופי או פריקה חיונית לאישיות.
אני לא מבין איך אפשר לא לשים לב…
שיר יפה
חחחחחחחחחחח תסתכל לתקרה, לא למה שמסביב. ותודה (:
יאוו הכי מזדהה שלי עד היום.
תיזהרי רק לא לרחף גבוה מידי לתקרה למה שמעתי יש שם עכברים וכל מיני מטרדים וכמובן המפלצת הירוקה
חחחחחחחח חשבתי שהם מתחת למיטה איפה שמתחבאות כל הגרביים שלי!
אני מזהה :) אני אומרת שנעשה מחאה נגד סידור החדר.
"שוברים ת'רהיטים ולא מסדרים" מתאים לך בתור סיסמה?
חחחח יותר כמו "איפה בלגן? אני לא רואה בלגן…"
מקסים ומשחרר.
כמוך
אהאה יש לי גם סיסמה אחת: ״לא מסדרים ולא מפנים!״
(~חיחיחי)
"איפה בלגן??? אני הבלגן!!!'
אני היחידה עם חדר מסודר? הכל נדחס לארון.
שיר נחמד. אבל לא הרגיש סגנון אוליב
חחחח תמיד את משעשעת אותי. את. הכל נכנס בארון, אני מקווה שהארון בסוף לא יכנס במישהו. צער בעליי ארון.
אני מסדר רק בלית בררה ><
שלחתי לך מייל, תענה לי *~*
עניתי ????????
רק בבאלגן אני מוצא דברים.
כל ניסיון לסדר ואז אני לא מוצא את הידיים והרגליים.
ברור ! כי הן עסוקות בלסדר!