ככה שותקים אנשים שאוהבים
הנכדים השתיקה שאין
ועלים שאוכלות ייאוש
פרחים לשירותים קונה
אוחזת בציפורניה את הדברים שלא דברנו עליהם
קר לנשק אותה ומפחיד
כי כל הכוכבים מביטים בי ובה עכשיו
היא מבינה
ילדה
אהבה
אני לה עוד רגע בין הרגליים
עכשיו הקירות מדברות שקר מנמנם
המוזרק אחר כך
לעורקים
מבעד לאסלה
אתה
לעצמה.
תגובות (1)
ואוון כתיבה מאוד יפה ומעמיקה יאייי אני מעריצה אותך אתה כותב כזה יפה. התחברתי לכתיבה שלך מאוד אתה מרגש בצורה כול כך שאין לי מילים
אוהבת שרית =)